בשנת 2006 התכנסה קבוצת תושבים בשכונת בית הכרם בירושלים על מנת לדון בשאלה – כיצד ניתן לעצב את החיים בעיר בצורה נכונה יותר – קהילתית ומקיימת.
המעשה הראשון שלנו היה יצירת ה'מקום', "בית גידול" – לטבע, לאנשים, לקהילה. מרחב פתוח ללא גדרות וללא הגדרות, מרחב מאפשר, המזמין יצירתיות ויוזמה. מרחב המעודד להיכרות ושיתופי פעולה ומתוך כך – בניית קשרי קהילה, אקטיביזם, מעורבות ואחריות בין אנשים ממרחבים שונים – דווקא בתוך המרחב העירוני החילוני בישראל.
מיומה הראשון של היוזמה, היה ברור כי אין מדובר רק ב'גינה קהילתית', אלא ביוזמה נרחבת ומקיפה לשינוי פני העיר, השכונה והארץ – ברוח האמרה 'חשוב עולמי, פעל מקומי'. מתוך כך פעלנו לבניית קהילה, ולייסוד עמותה (אחו"ה בכרם), היוזמת ומקדמת פרויקטים של קיימות וסביבה, תוך יניקה והעצמה של ערכי הקיימות מן היהדות והתרבות הכללית, להתמודדות עם אתגרי השעה והסוגיות הבוערות במדינה ובעולם, בתחום החברתי והסביבתי.
וכך אכן קרה, אנשים וקהילה, צמחו ב'מקום' עוד יותר מצמחים; מגוון רחב של יוזמות הבשילו בה והפכו למיזמים אשר השפיעו על אופי השכונה והמינהל הקהילתי ואף השפיעו ברמה העירונית והארצית (למשל פיתוח מודל להפרדת פסולת אורגנית בשכונה שפועל כיום ברחבי העיר בחסות עיריית ירושלים).
בשנת 2014 הצטרפה הקהילה לתנועה הרפורמית והמייסד, תמיר ניר, הוסמך כרב רפורמי ומשמש כרבה של הקהילה.
הכל מתחיל בבני אדם, בעמדות ובדעות שלהם, ובמבנה החברתי הבסיסי מאז ומתמיד – הקהילה.
השינוי חייב להתחיל מן הגרעין החברתי הבסיסי – מן הפרט ומקומו בקהילה.
מאחר ומעל 90% מאוכלוסיית ישראל חיים בעיר, וזו גם המגמה הרווחת בעולם כולו, ומאחר והמבנה הקהילתי המסורתי, אשר נסוב סביב הדת, הרבה פחות רלוונטי בימים אלו, הרי שהאתגר המרכזי הינו היכולת ליצור קהילות מקומיות בלב הערים, אשר יזמינו את כלל הציבור ויאפשרו מפגש פתוח בין קהלים ואנשים שונים.
- קהילות בעלות הרכב חברתי מעורב מזמנות מפגש עם האחר ומתוך כך גישה ליברלית.
- קהילות יוצרות מנגנונים של עזרה הדדית ומרחב חברתי תומך ומתוך כך חוסן אישי וקהילתי.
- השותפות בקהילה יוצרת כח פוליטי ומתוך כך העצמה אישית ויכולת לחלום ולהוביל שינוי, הן מהוות מעין תיבת תהודה ליחידים ומעודדות אקטיביזם.
- הקהילה יוצרת מרחב חינוכי רב גילאי ובטוח לילדים.
- הקהילה בונה לעצמה תרבות מקומית רלוונטית, ויכולת להוביל שינויים באורח החיים.
- קהילות יוצרות זהות ושייכות, ומתוך כך גם גאווה מקומית, המזינה את הפרטים והקהילה ומעודדת עשייה.
העם היהודי שרד 2000 שנה בגלות, בזכות ה"מניין" ומוסד "בית הכנסת" ויכולתו לרכז את הקהילה סביבו. נראה כי המבנה הקלאסי של "בית הכנסת" כמרחב תפילה, אשר התקבע בגלות בסביבה לא יהודית ולעתים עוינת, עם מבנה וקירות, ראוי לבחינה מחדש כאן בארץ ישראל. המציאות מוכיחה כי הרוב המוחלט של האוכלוסייה בישראל, אינו פוקד את בתי הכנסת הקיימים באופן קבוע. בנוסף מרחב ובו קהילה מוגדרת – אורתודוקסית, קונסרבטיבית או הרפורמית, איננו נותן מענה מדויק לצרכים של החברה בישראל. נראה אם כן, כי יש לחשוב מחדש על המונח "בית כנסת" והתרגום שלו למציאות והתנאים בימים אלו.
׳בית כנסת ללא קירות׳
המקום שלנו, הגינה הקהילתית, מעצם מהותה – היא ללא גדרות וללא הגדרות. על כן, מזמינה את תושבי השכונה והעיר, מכל המינים והסוגים: ילדים ומבוגרים, מזרחיים וספרדים, דתיים, חילונים ואפילו חרדים. הגינה – "בית הכנסת" שלנו, מזמנת התנסות יום יומית: במפגש פנים אל פנים בין אנשים שונים, במפגש עם הטבע ויצירה, עם צמיחה והתחדשות, התנסות בתיקון ובעבודה משותפת, חוויה מעצימה של כח פוליטי היוצר ומאפשר שינוי.
קהילת אחו"ה בכרם, בשמה מגולם חזונה ופועלה:
אקולוגיה – השקעה ועבודה על בסיס יומי בגינה הקהילתית, המהווה מקום מפגש וקשר ישיר ומחודש עם האדמה והטבע ומקום המצמיח קשרים אנושיים. המרחב של הגינה מאפשר קיום שוטף של פעילות חינוכית עם בתי ספר וגנים, גן יער שפועל בגינה ופעילות חברתית – תרבותית כמו מופעים מוסיקלים, יריד קיץ ואביב, סדנאות, קבלות שבת ועוד. בגינה קודמו עם השנים מספר יוזמות אקולוגיות כמו הקמה של כוורת דבורים, חקלאות אורגנית, סדנת נגרות תוך שימוש חוזר, שירותי ביוגז, מרכז האכלה וצפייה בציפורים ועוד. מלבד הגינה מקדמים חברי הקהילה נושאים סביבתיים בשכונה ובעיר, יוצאים לטיולים להכרת הטבע העירוני והמקומי וכד'.
חברה – הקהילה פועלת לעידוד המבנה הקהילתי, בניית יחסי רעות, מחויבות ואחריות הדדית, בין חברי הקהילה בפרט ובשכונה בכלל. הקהילה מזמינה ומשתפת בפעילותיה מעגלים שכונתיים נוספים כגון נשות וילדי המקלט לנשים הקיים בשכונה, במטרה לשלבם בקהילה. אנו יוזמים פעילות חברתית תרבותית שוטפת הפתוחה לקהל הרחב: מקהלה, טיולים חודשיים, סדנאות והרצאות ועוד.. בנוסף, אנו שואפים להפוך את הגינה הקהילתית למרכז קהילתי תרבותי מקומי, פתוח ומזמין לקהל הרחב. מרחב המייצר מפגש בין קבוצות אוכלוסיה שונות ופונה לקהלים מגוונים.
התחדשות יהודית – אנו מקיימים ארועים ופעילויות סביב מעגל השנה היהודי: קבלת שבת בליווי מוסיקלי אחת לשבועיים המעוצבת בהתאם לערכי הקהילה וברוח עכשווית. בית מדרש שבועי ללימוד מקורות יהודים וחוג ללימוד פרשת השבוע. אנו מקיימים תפילות משותפות הפתוחות לקהל השכונתי בראש השנה ויום כיפור וכמובן חוגגים ומציינים את שאר חגי ומועדי ישראל באופן מסורתי: חנוכה, טו' בשבט, פורים, פסח, יום הזכרון, ט' באב.. תוך ניסיון לחשוף את הערכים החברתיים והסביבתיים העומדים בבסיסם ואת משמעותם של החגים לתקופה ולחברה בישראל.
בנוסף, רב הקהילה מלווה נוער לקראת בר/בת מצווה, תוך רצון לחנך למחויבות לתרומה לקהילה ולסביבה הפיזית ובתשומת לב, הבנה וליווי של המעברים ושינויים בחייהם ומשמעותם בעולם המודרני.
אנו פועלים בגינה שלנו עם תושבי השכונה והעיר, עם תלמידי מוסדות החינוך בסביבה, עם נוער בסיכון, עם בעלי מוגבלויות, ילדי מקלט לנשים וקבוצות אורחות מישראל ומחו"ל. מגוון התחומים רחב מאוד: טיפוח טבע עירוני, חקלאות ופרמקלצ'ר, מיחזור עץ ותיקון רהיטים, בנייה באבן ובאדמה ועוד. בנוסף אנו מקיימים מגוון אירועי תרבות וקהילה – לקטות, הצלת מזון ובישול משותף, מופעי מוזיקה, פאב פתוח בערבים, בית מדרש, קבלת שבת, תפילות וחגים. כמו כן, מגוון חוגים של טאייצ'י יוגה, מדיטציה ועוד. ככל הידוע לנו, אין עוד גינה הקהילתית בירושלים או בישראל, עם היקף פעילות כמו שלנו ועם מתקנים המאפשרים כמעט כל פעילות, ברוב חודשי השנה.
מה הלאה?
בשלוש השנים האחרונות הקמנו תשתיות בגינה המאפשרות את שלל הפעילויות שהזכרנו. יש לנו שלושה בני שירות לאומי ובספטמבר 2024 יצטרפו גם חברי הקומונה של התנועה הרפורמית (שנת שירות). אנו בשלים כעת להרחיב משמעותית את היקף הפעילות אצלנו, כמו גם להפיץ את המודל.
המשימה שלנו לשלוש השנים הקרובות, היא להפוך את הגינה שלנו למרכז קיימות עירוני, לאבן שואבת ומודל הצלחה, הן בקרב גינות קהילתיות בעיר והן בקרב קהילות שונות בארץ.
מוזמנים להצטרף אלינו!! פרטים ב"צור קשר"
